הקואליציה לשלום וקיום משותף (CPC), באמצעות מבני הסניף שלה בעזה, השלימה את השלב הראשון במאמציה לקביעת הבעיות הטכניות הספציפיות איתן מתמודדים תושבי עזה כיום.

​

בעוד שהעולם מודע לבעיות כמו רעב, מחלות, סכסוך וקשיים כלכליים, הבעיות הטכניות הספציפיות הן אלו המספקות ל-CPC את המידע הדרוש לה כדי ליצור שינוי ממשי.

​

בשלב הראשון השתתפו יותר מ-400 תושבי עזה במילוי הטופס, והוא מספק תמונה מקיפה של המצב – החל מהעדיפויות הספציפיות של התושבים ועד למערכות הצמחייה, החשמל והמים הקיימות באזור.

בשלב הראשון נערכו בהצלחה רבה סשנים של תיווך על ידי נציגי CPC ב-8 מפגשי דיאלוג מגוונים. המפגשים התקיימו ב-3 שפות, עם יותר מ-5 מתווכים, ויותר מ-20 משתתפים – ישראלים, פלסטינים ובינלאומיים. מתוך 15 המעורבים במפגשים, 6 הצטרפו מיד ל-CPC כתומכים, בעוד ששאר המשתתפים ציינו כי המפגש הצליח במטרתו לקדם הבנה של נקודות משותפות ואנושיות בין ישראלים, פלסטינים ותומכיהם הבינלאומיים.

​

בשלב השני התוכנית מתרחבת עוד יותר, באמצעות שילוב של מאמצי משא ומתן מדרג 2 ותוכניות דיאלוג, במטרה למשוך באופן קונקרטי דמויות בעלות השפעה בתחום השלום לשתף רעיונות, משאבים ופרויקטים, כדי לקדם פתרונות ממשיים לבעיות השונות שמציבה הסכסוך המתמשך.

הקואליציה לשלום וקיום משותף (CPC) נוסדה בעקבות שני כנסים וירטואליים מוצלחים לקידום שלום (בתמונה משמאל: הכנס השני), ומסורת זו המשיכה והתרחבה ככל שהארגון התפתח.

​

כאמור, CPC אירחה בהצלחה שני כנסים וירטואליים לקידום שלום לפני שהוקמה באופן רשמי. בכנסים אלו השתתפו דמויות בולטות שונות, ביניהן דובר האו"ם לישראל, ג’ונתן הרונווף, פרופסור דוקטור יואב שמר קונץ, ומנהיגת NGO, דורה בנדר.

​

לאחר מכן, CPC ערכה שני משאים ומתנים רשמיים מדרג 2. הראשון התמקד באחדות החברה האזרחית ושיתופי פעולה בין ארגוני NGO, והשני נערך בתגובה לפרוץ מלחמה בין איראן, ארצות הברית וישראל בשנת 2026. בשני המפגשים השתתפו פעילי שלום, דמויות ומנהיגים ידועים בתחומם.